לירון נולדה בשנת 1985 בירושלים. בתור ילדה למדה גיטרה ופסנתר, ולאחר שנחשפה למוסיקה מצרית עת נפשה עם משפחתה בסיני, התחילה ללמוד דרבוק ודג׳מבה. בגיל 20 החלה פנתה למסלול של לימודי מוסיקה מזרחית, שם התעמקה במסורות העשירות של פיוט יהודי, והרחיבה את מנעד כלי ההקשה עליה היא מנגנת.
ב-2007 לירון נסעה לאירופה לשנה כדי לעבוד בפרויקטים חקלאיים, שם גילתה מסורות עתיקות של שירות פלמנקו (דרום ספרד), ומוסיקת טרנטלה בדרום איטליה. היא עבדה בחווה, שם למדה מלאכות עתיקות כגון ייצור גבינות, רעיית צאן וליקוט. בתקופה זו לירון ניגנה לראשונה על תוף ה״האנג״ השוויצרי, ובאוירה זו של התבודדות בטבע, ההשראה הגיעה בשפע. לירון שרה וניגנה, פגשה מקומיים ונוודים, מוסיקאים ואנשי דרכים. חוויות אלו היו מכוננות בעיצובה של הזהות המוסיקלית חובקת העולם של לירון.

שנת 2008 הייתה שנה שבה לירון הצטרפה לפרויקטים הומניטריים באפריקה, ובילתה שלושה חודשים במערב אפריקה (סנגל, גינאה קונאקרי וגמביה). בגינאה קונאקרי לירון למדה במשך חודשיים תיפוף מערב אפריקאי מסורתי וריקוד, וניגנה בחתונות ומגוון של טקסים מסורתיים עם להקה נודדת של נגנים מקומיים. הצעד הבא במסע של לירון לקח אותה לאקדמיה לג׳אז בסיינה, איטליה, שם התמקדה בכלי הקשה עולמיים עם דגש על ג׳אז. היא ניגנה באנסמבלים, למדה פסנתר וחצוצרה. במהלך לימודיה נתגלה בפניה עולם האפרו ג׳אז, והיא הצטרפה לנגן עם ״גריוט דמבלה״, משפחה של מוסיקאים מחוף השנהב. מאיטליה לירון הייתה יוצאת להופעות ברחבי המדינה, ברוסיה ובפולין. שנים של נדודים וחיים מסביב לעולם המשיכו לשייף, להרוות ולעצב את עולמה המוסיקלי.

עת חזרה לארץ לירון נטלה חלק בשיתופי פעולה מסעירים עם להקת מחול ״בת שבע״, הפרויקט הנודע של קוטימאן ״דרך תל אביב״, קפה גיברלטר, אתי אנקרי, מוריס אל-מדיוני ועוד. בנוסף לירון אקטיבית במגוון פרויקטי דו קיום ושלום, וניגנה בדואו עם נגנית העוד הפלסטינית הלן סבילא מבית לחם. לירון הקליטה אלבום בכורה ב 2018 LA GITANA, משתתפת בפרוייקטים בינלאומיים ומנגנת לצד זמרים ומוזיקאים מארה"ב ואירופה. מלמדת כיתות אמן בכלי הקשה בפסטיבלים באירופה, וישראל. הוציאה אלבום אינסטרומנטלי של פנטם בתחילת 2021, וממשיכה לעבוד על האלבום השלישי שלה שיהיה בעברית.