”קשה לדמיין משהו טוב יותר במוזיקה הישראלית בימים אלה", נכתב על אודות אלבומה הרביעי של רונה קינן, "המראות ונחיתות". ואכן, יצירתה הענפה ורחבת ההיקף הציבה אותה במרכז המפה התרבותית של ישראל כאחת הדוברות המרתקות של דורה.

על אלבום הנושא שלה "שירים ליואל" (2009) נאמר כי הוא "יצירת מופת" ו"הישג ספרותי", "יצירה אמיצה ורצינית שמעמידה את רונה קינן בשורה הראשונה של יוצרים ישראלים חשובים ועמוקים", ”מוצר אמנותי נדיר ופוצע". האלבום ציין שיא מסויים בקריירה של הזמרת, המלחינה והגיטריסטית וזיכה אותה בפרס אקו"ם היוקרתי ובתואר "זמרת השנה“ של תחנות הרדיו המובילות.

רונה קינן נולדה ביפו ב-1979 וגדלה בתל אביב. היא למדה תיאטרון בתיכון לאמנויות "תלמה ילין" וכבר בגיל 18 פרצה לתודעה כאשר הצטרפה לערן צור ולאלי אברמוב במופע מחווה למשוררת יונה וולך, "אתה חברה שלי". מאז 1997 התרחב והעמיק שדה יצירתה. אחרי אלבומה המשותף עם טל גורדון, "רציתי שזה לא ייגמר", שיצא ב-2000 ,שחררה קינן ב-2004 את אלבום הסולו הראשון שלה, "לנשום בספירה לאחור", אשר הוכתר על ידי מבקרים רבים כאלבום השנה. ב-2007 יצא אלבומה השני, "עיניים זרות", אשר זכה גם הוא להצלחה מסחרית ולשבחי הביקורת.

בנוסף לאלבומי הסולו שלה, רשמה קינן לזכותה עשרות שיתופי פעולה עם אמנים ישראלים מהשורה הראשונה, ביניהם גידי גוב, יהודית רביץ, ברי סחרוף, יוני רכטר, שלומי שבן, נורית גלרון, יזהר אשדות, אסף אבידן ורבים אחרים.

שיתוף הפעולה הפורה וארוך השנים בין יזהר אשדות לקינן, במהלכו שימש אשדות מפיק מוסיקלי ומנהל אמנותי, הניב שלושה אלבומים אשר זכו לאחרונה למעמד זהב.

קשת יצירתה המגוונת של קינן כוללת הלחנת מוסיקה לסדרות ולסרטים עטורי פרסים, לעיסוקה היחודי בשירי משוררים הוקדש פרק בספרו של פרופסור נסים קלדרון, "יום שני". היא המשיכה לעסוק בקשר שבין שירה למוסיקה כשהגישה את תכנית הרדיו ״ציפורי לילה מתפייטות״ בגלי צה״ל, יחד עם המשורר דורי מנור.

ב-2016 יצא האוסף הראשון שלה ובימים אלה היא נמצאת בעיצומו של סיבוב ההופעות ״אל בורות המים - מסע אישי במוסיקה ובשירה העברית״.